למה כדאי ללמוד גאגלינג - היתרונות הקוגנטיביים
לפני יותר מעשר שנים התבצעו מספר מחקרים בנושא הג'אגלינג, המחקרים השוו בין קבוצות שתרגלו ג'אגלינג במשך כמה שבועות וקבוצות שלא תרגלו ובכל המחקרים התוצאות היו חד-משמעותיות, האימון בג'אגלינג מגדיל משמעותית את החומר האפור במוח, בעיקר באזורים הקשורים לתפקוד מוטורי.
המשמעות של הגדלת החומר האפור היא בין היתר, שיפור הזיכרון, יכולת למידה מהירה יותר, יכולת ריכוז גבוהה יותר ולאורך זמן רב יותר ושלל יתרונות נוספים שכל אחד היה רוצה להרוויח אבל במיוחד שתי קבוצות של אנשים: ילדים עם בעיות קשב וריכוז וספורטאים:
ילדים עם בעיות קשב: ילדים אלו ירוויחו יכולת גבוהה יותר להתרכז ולהבין את החומר הנלמד בכיתה (גם בנושאים עיוניים), לימוד הג'אגלינג מפגיש את הילדים עם אתגר הדורש נחישות וכוח רצון וזה מהווה עוד שיעור לחיים, מי שמשקיע ולא מתייאש מהר מצליח ללמוד דברים חדשים, הילד צובר חוויה חיובית של לימוד והערך העצמי שלו עולה.
ילדים ובני נוער עם בעיות קשב וריכוז מדווחים לי שבמקרים שהם צריכים לשבת בבית וללמוד חומר עיוני למבחן הם די מהר מאבדים ריכוז ומה שעוזר להם לחזור לקשב זה כמה דקות של תרגול ג'אגלינג, אני ממליץ אפילו על 5 דקות אימון כל חצי שעה של למידה, זה גורם לילד לקום (הדם זורם מהר יותר) ולהתרכז במשהו אחר, פיזי ואחרי האימון הקצר קל לו לחזור להתרכז במה שהוא לומד כרגע. המלצה נוספת היא למי שסובל מחרדת מבחנים, לפני מבחן כדי לשבור את מעגל הלחץ קחו כמה דקות לתרגול של אימון ותופתעו מאוד להרגיש הרבה יותר רגועים ומפוקסים למבחן.
ספורטאים: אצל ספורטאים תחרותיים אני ממליץ לתרגל ג'אגלינג משני סיבות עיקריות, האחת היא בדומה לילדים, חרדה ולחץ לפני תחרות / משחק, ספורטאי שנמצא במצב לחץ לא יוכל לבצע את המיומנויות בצורה מושלמת ולכן אימון של 10-5 דקות לפני המשחק או התחרות יפחית משמעותית את הלחץ ויגביר את יכולת הריכוז שלו. הסיבה השנייה היא עניין החומר האפור במוח, הגדלת החומר האפור תורמת ללימוד של מיומנויות מוטוריות, מה שמאוד חשוב לספורטאים מכל ענף ספורט ולכן אימון ג'אגלינג גם שהוא לא קשור בכלל לספורט יכול לעזור בפיתוח המוח.
ובנימה אישית, אני שסבלתי מחרדת קהל הצלחתי להגיע למצב היום שאני מסוגל לבצע מופעי קרקס מול מאות אנשים ומה שעזר לי בהתחלה זה חימום ג'אגלינג, חימום קצר לפני המופע הוריד לי את הלחץ ועזר לי להיות קליל ומשוחרר במהלך המופע ג'אגלינג.
איך ג'אגלינג עוזר לתפקוד המוח
מחקרים מראים שכשאנחנו (בכל גיל) לומדים מיומנות מוטורית חדשה נוצרים חיבורים עצביים חדשים במוח והנוירונים המובילים לחלקי הגוף משתפרים (ההודעות מועברות מהר יותר ובצורה מדויקת יותר). הכוונה במיומנות מוטורית היא לא רק ג'אגלינג, זה יכול להיות גם לצחצח שיניים עם היד החלשה, או לקלוע לסל או לכדרר או להקפיץ כדור על הרגל או למשל לרכב על אופניים או חד-אופן. מה שיפה בלימוד ג'אגלינג הוא שהתחום הזה מפגיש את העוסקים בדבר בלימוד מוטורי באופן מובנה ועיקרי, שלא כמו למשל אימוני רכיבה על אופניים (בהתחלה לומדים לרכב ואז עיקר האימון הוא כושר) לימוד ג'אגלינג צריך להיות מגוון, אני ממליץ ללמוד כמה כלים מתחומים שונים ותמיד לאמן את שני הצדדים (יד חלשה צריכה לרוב אימון יותר מהיד החזקה על מנת להיות באותה רמה, ועוד דוגמא היא שאם לומדים למשל לזרוק כדורים במעגל אז כדאי ללמוד לזרוק אותם במעגל לכיוון השני ככה ששני הצדדים יתפקדו באופן הרמוני).
הכוונה שלי בלימוד תחומי ג'אגלינג שונים היא שהתחומים מתחלקים לדברים שזורקים ותפסים (כדורים, אלות קרקס וכו', אביזרים ריקודיים סיבוביים כמו למשל מקל סטאף או פוי, אלמנטים של איזון ואלמנטים של שיווי משקל כמו חד-אופן, הליכה על חבל, רולה בולה ועוד). ככה אנחנו מאתגרים את המוח שלנו לפעול בצורה מגוונת, הגמישות של המוח משתפרת ואנחנו משארים ב'כושר קוגנטיבי' טוב.
4 דברים שנרגיש אחרי תרגול מיומנויות ג'אגלינג לאורך זמן:
- יכולת הריכוז משתפרת.
- תחושת המסוגלות והביטחון העצמי עולים.
- הקורדינציה הכללית שלנו תשתפר.
- הכושר הגופני הכללי שלנו ישתפר.
אני ממליץ מאוד לכולם לאמץ את תחביב הג'אגלינג מכל הסיבות האלו ועוד.
למי מתאים ללמוד ג'אגלינג?
אני חושב שמכיתה ג-ד ומעלה זה זמן טוב להתחיל, גם לפני כן זה מצוין אבל הבשלות המוטורית בגילאים צעירים עוד לא מוכנה וזה עלול להוביל לתסכול וחוסר רצון לנסות בעתיד.
בעקבות עבודתי בתחום מופעי הקרקס אני מתאמן באופן קבוע וכמעט יום-יומי על מיומנויות ג'אגלינג ואני בהחלט ממליץ על כך מניסיון.
